יום שישי, 16 באוקטובר 2015

בעיתונות



לפחות שלושה מכל עשרה ילדים חווים דחייה חברתית מתמשכת. מרכז טיפולי חדש מתמודד עם המגיפה

הם ביישנים או מוחצנים מדי, שקטים או תזזיתיים מדי ולעתים פשוט לא יודעים לקרוא רמזים חברתיים. בין 30% ל–60% מהילדים חווים דחייה חברתית מתמשכת — שלפעמים באה לביטוי באלימות, בקללות או בחרמות, אך לרוב חבריהם לכיתה פשוט מתעלמים מהם. מרכז חדש לטיפול קבוצתי לשיפור כישורים חברתיים מלמד ילדים ונערים עם בעיות חברתיות לתקשר טוב יותר עם סביבתם ולפרוץ את מעגל הבדידות שלהם
הארץ 16.10.2015
נטע אחיטוב


מיכאל (שם בדוי, כמו כל שמות הילדים בכתבה), בן 11, לומד בכיתה ו' בבית ספר יסודי ממלכתי באחד מפרברי תל אביב. הוא בין הקטנים בכיתה, גם מבחינת הגיל וגם מבחינה פיזית. הוא לא טוב בספורט, וגם לא אוהב פעילות גופנית. הפעילויות הספורטיביות בהפסקה ואחר הצהריים יוצרות אצלו מאבק פנימי, שנע בין רצון להשתתף בהן לבין חוסר חשק מוחלט להשתתף. תמיד היה ביישן, אבל עם הכניסה לבית הספר, הביישנות הפכה לתכונה הדומיננטית, שמאפילה בעוצמתה על האחרות. ההורים רואים בשתיקה המתמדת שלו קול צעקה מהדהד. הילדים לא שומעים אותה. הוא מעולם לא חווה חרמות, אף פעם לא הוכה, כמעט לא קרה שקיללו אותו. הם פשוט מתעלמים ממנו. לפני שנה...


ד"ר אלון וסרמן, קרן כהן והגר פורת סלומון
מימין: ד"ר אלון וסרמן, קרן כהן והגר פורת סלומון